בית אריזה

בית האריזה נבנה בסוף שנות השלושים ושימש לאריזת פרי הדר. כיוון שגידול ההדרים היה הענף המרכזי בכלכלת המושב בראשית שנותיו, נבנו סביב המושב חמישה בתי אריזה. הרעיון היה שבית האריזה ישמש את גוש הפרדסים שסביבו כך שלא יצטרכו לסחוב את הפרי מרחוק. בית אריזה זה שירת את גוש הפרדסים באזור הדרום-מזרחי של מושב חרות. בתי האריזה היו בנויים בסגנון אחיד של מבנה בטון וגג עשוי פח גלי.

בשנים בהם פעל בית האריזה נהגו להביא לכאן את פירות ההדר באמצעות עגלות רתומות לסוסים. כאן מוין הפרי, נעטף, ונארז בתיבות עץ כאשר העובדים ישובים על מחצלות. את כל עבודות הקטיף והאריזה ביצעו חברי ובני המושב. מכאן נשלח הפרי לנמלי הארץ ליצוא.


אריזת פרי ההדר

אסא ברטוב

במושב היו כחמישה בתי אריזה, חלקם בנויים יציקת בטון חלקם מעץ ופח.

בתי האריזה היו מחולקים כך שמרחק הולכת הפרי הקטוף מהפרדס אליהם יהיה קצר ככל האפשר. ההקפדה על הקטיף הייתה מירבית. הקטיף לא התחיל בטרם יבש הטל מעליו, הייתה הקפדה על ציפורני ידי הקוטפים שיהיו גזוזות כראוי לבל יפצעו את הפרי ויגרמו לפסילתו, הפרי נקטף במקטפות מיוחדות והונח בתוך סלים מרופדים והובל לבית האריזה. שם הונח על קרקע מכוסה במחצלות.

צוות האריזה מנה מספר בעלי מקצוע, ראשית הפרי מוין על ידי המבררים, פרי פגום נפסל ליצוא והופנה לשוק המקומי. הפירות חולקו למספר סוגים על פי גודלם ונעטפו בנייר אריזה מיוחד (שישמר אותם בדרך הארוכה לשוק באירופה) בידי העוטפות שהיו ישובות על האדמה "בישיבה מזרחית". האורז שהיה גם ראש קבוצת האריזה הניח את הפירות בתיבות עץ המוכנות מראש בידי צוות הנגרים. תיבה מלאה נישאה אל שולחן הנגרים בידי סבלים גברתנים שם נסגרה ונחתמה עם חווקי עץ דקים שהונחו לילה קודם בחביות מים כדי שיהיו מספיק גמישים לכיפוף. משם הועמסו על משאית בדרכן לנמל יפו או חיפה למשלוח לחול. כל עבודות הקטיף והאריזה בוצעו על ידי חברות וחברי המושב והייתה זו עבודה מכובדת עם גאווה ואחריות מקצועית.

ממיינים ואורזים בבית האריזה. מימין האורז מרדכי בר נתן (ברלין) – ראש קבוצת העבודה,
בוני התיבות, משמאל יהודה פבזנר
פטיש נגרי אריזה
תרמילי קטיף
ריכוז התפוזים באוהל
כפר סבא 1930 - יישור השטח למשתלה באמצעות סקרייפר (כף גדולה הנגררת על ידי סוסים) מימין בן ציון קפלן
כפר סבא 1930 - השקיה באמצעות הצפת תלמים במשתלת ההדרים הראשונה של מושב חרות
נטיעות
ריסוס
קטיף