כשעלו ראשוני המתיישבים על הקרקע והתגוררו "במחנה" בצריף משותף הביאו את המים מבאר בתל מונד. עם התחלת הנטיעות והמעבר למגרשי הקבע נקדחו בארות והוקמה בריכת המים הראשונה שתכולתה 1000 קוב, ותפקידה היה לספק מים בכל שעות היממה לתושבים ולמשק החי שהתחיל להתפתח. מיקומה של הבריכה נקבע על גבעה בפאתי הכפר כך שהמים יוכלו לזרום בגרויטציה אל בתי המושב שהיו אז וגם שתשמש כעמדת מגן ותצפית. גדר המושב עברה לרגלי הבריכה ומעבר לגדר הייתה הדרך בה עברו ערביי הכפר טירה אל אדמותיהם אשר היו באזור ואדי פולג - "הפליק". היחסים עם "השכנים" ידעו עליות ויותר מורדות, לפיכך נבנתה הבריכה כך שתוכל לשמש גם כעמדת ירי, ובהיקפה העליון נוצרו חרכי ירי, ועמדה מוגבהת לזרקור (פרוז'קטור) להארת הסביבה. מעל הבריכה הוצבה עמדת איתות מורס שאפשרה להתקשר בלילות עם מושבים שכנים, וביום איתות בעזרת דגלים או הליוגרף (איתות ע"י אור השמש). צינור רחב קוטר שימש כפעמון כאשר חבטו בו, לאזעקת התושבים במקרה חרום של שריפה או התקפה.
הבריכה משמשת עד היום את המושב להספקת מים.
