עולם של תרבות, של צבע ומלה, של עיצוב אמנותי, של תכנון וארגון חברתי מאז, מימי הנוער של שנות הארבעים ועד ימינו, עת עזבה את עולמנו.
מימי התנועה, כחניכה, אני זוכרת אותה. מארגנת, מכוונת, מביימת, מדריכה. והיה לנו ערב ביזמתה ובארגונה,ערב שכולו אלתרמן והטור-השביעי, בעקבות השואה. חברי המושב המבוגרים השתתפו בו ואנחנו, הנוער, השתלבנו בהפקתו. ההתרסה שביטא המשורר כנגד האל העומד מנגד, כלפי ה"אתה בחרתנו" בפי הילדים "אתה בחרתנו מכל הילדים ליהרג מול כיסא כבודך" מצמררת ומזעזעת עד היום, האומנם? ואז הילד אברם, השוכב על אבני מדרגות הבית ומסרב להירדם בבית, שם חזה בהירצחות אביו ואימו. מלים קשות, חוויות אימה, ורותה מביימת, מנצחת, מכוונת ומתאמת קולות, דמויות, תנועה ודיבור כבמאית, שזהו מקצועה ועיסוקה. והיא אז נערה מדריכה, תלמידת ביה"ס.
וזוהי רותה, המארגנת את החברים, שבצעירותם, טרם בואם לכאן, היו אנשי "חדר" וישיבה, תלמידי גימנסיה ואוניברסיטה, אנשי ספר אוטודידקטים, אנשי רוח, שאת ימיהם במושב עשו בשדה, בפרדס, בלול וברפת, בעוד צימאון הדעת שלהם לא חדל ולא פחת עם השנים. מרצים אנשי אקדמיה בתחומי היסטוריה, חברה ופוליטיקה הביאה רותה למועדון החבר, שפעל כמכללה, בה התקיימו ההרצאות בליווי דיונים שהפתיעו את המרצים ברמתם האינטלקטואלית ושהיוו אתגר והנאה למשתתפים.
ולכך הוסיפה רותה מפגשי תרבות ובילוי בשבתות ובחגים עם כיבוד ובידור, עם קטעי הומור ושירה פרי עטם של החברים ובהשתתפותם הפעילה.
וזוהי רותה שחוטי מתכת דקים הופכים בידיה לחפצי חן מפתיעים, לתכשיטים מעודנים מקוריים יפהפיים.
ורותה של צבע וצורה, של מראות, של פרחים ועצמים ונופים, שחייהם מונצחים ביד האמן של רותה, בתמונות על גבי הקירות, המקדמות בחיוך צבעוני את כל הנכנס לבית.
וזוהי רותה של ספרות, של קריאה וכתיבה, של יצירה ובה פרקי חיים, חוויות ילדות ובגרות הווי אישי - חברתי - מושבי, זכרונות מימים שחלפו, שגובשו במילים, בחרוזים, בסיפורים, שהונצחו בדפי ספרות ייחודיים.
וזוהי רותה, שפנתה אלי באחד הימים, לפני כחמש עשרה שנים, והיציעה לי להקים חוג לאוהבי ספרות, בו נקרא ונדון ביחד במבחר יצירות מן הספרות העברית והכללית, חוג שיהווה לנו שעה של קורת רוח של הנאה תרבותית. משנעניתי בחיוב היתה זו היא שעוררה חברים להשתתף בחוג ובמשך שנים העשירה את הדיונים בו בידע ובהבחנות ספרותיות, אמנותיות ומשמעותיות מאוצר הידע שלה.
זוהי רותה. רותה של סקרנות, של לימוד ויצירה, רותה של פעילות חברתית ותרבותית, רותה, שחותם אישיותה ופועלה המבורך חקוק בתשתית חיינו במושב.
טובה פלישר, 5 מרץ 2020