על חרות מוסדות ועדות ביטחון עסקים הודעות שרותים לזכרם צור קשר

חרות - קיצור תולדות הזמן

1925-1925
פגישות של פעילים ליצירת התיישבות קואופרטיבית והשתתפות בקניית קרקע לטובת הקק"ל. על החבר י. מגלי מוטלת הכנת תוכנית התיישבותית וריכוז חברים.
1927-1928
התארגנות של קבוצות פועלים מכל רחבי הארץ למטרת הקמת ישוב חקלאי שיהיה מבוסס על העקרונות הבאים: התיישבות על אדמת הלאום, עבודה עצמית, עזרה הדדית ושיווק מאורגן.
27.01.1928
מתקבלת פה אחד ההחלטה לקרוא לארגון ולמושב המיועד "חרות". חברי הארגון אשר ברובם פועלים שכירים בפרדסי המושבות מבקשים להקים את המושב "באזור המטעים" בשרון, אשר עומד להתפתח בעקבות רכישות קרקע ונטיעת פרדסים על ידי הלורד מונד וחברת מטעי ארץ ישראל.
חברי ארגון חרות אוספים כספים ומעבירים אותם ליהושע חנקין "נציג הכשרת הישוב" על מנת שירכוש קרקע עבורם. בכסף זה נרכשים כ1425- דונם ונמסרים לקרן הקיימת עבור מושב חרות.
ארגון חרות מקים משתלת הדרים בכפר סבא על מנת שבעת העלייה על הקרקע יהיו כבר בידיהם שתילים מוכנים לנטיעת הפרדסים.
1928
שלושת הארגונים: "חרות", "יזרעאל"(כפר הס), "ארגון חקלאי תל-אביב" (עין ורד) מתארגנים לפעילות משותפת כהכנה להתיישבות" בגוש המטעים".
1929
המושבה תל-מונד עולה על הקרקע ומתחילה בה נטיעת הפרדסים. פועלים וביניהם חברי חרות משתתפים בעבודות הנטיעה ומתגוררים במחנה הפועלים המשותף במושבה.
1930
העלייה על הקרקע והחריש הראשון. מוקם צריף מרכזי למגורים, וצריף לבהמות העבודה. החיים בקומונה והמטבח משותף לחברים אשר בשטח.
המושב החדש נקרא ע"י המוסדות המיישבים -"חרות יהודה" כי באותה עת מלאו 1800 שנים למרד בר כוכבא, והכיתוב על המטבעות מאותה תקופה היה "חרות יהודה".
1932
החיים במחנה עדיין בקומונה, נחפרת "באר שכטה" ראשונה, אנשי המשתלה מכפר סבא מגיעים עם הצריפים והשתילים ומתחילה נטיעת הפרדסים.
המהנדס ריכרד קאופמן מכין את תוכנית המושב, את החלוקה למגרשים, הדרכים ומוסדות הציבור.
חדר אחד בצריף הכללי מוסב לגן ילדים.
1933
נערכת הגרלת המגרשים וראשוני החברים עוברים לחלקתם ומקימים שם את צריפי מגוריהם ואת הרפתות - המוקמות לרוב במבני אבן.
מוקם "המרכז המסחרי" - צריף גדול שמשמש כצרכניה, כמכון להכנת מספוא לבעלי חיים ומחלבה לקבלת ומשלוח החלב.
1934
נבנית בריכת מים ראשונה ונבנה גן ילדים ומרפאה, כולם בטון יצוק להגנה מפני יריות.
1935
נטיעת הגוש השני של הפרדסים במזרח המושב. שיטפונות בחרות, חלק מהמטעים הצעירים נקברים תחת הסחף.
1936
מתחילים לקטוף ולשווק פירות הדר ראשונים לתנובה אקספורט.
פורצות המאורעות -"המרד הערבי", יריות, חבלות, הצתות וגנבות ע"י ערביי הסביבה. החברים שומרים בלילות על הנפש והרכוש, נבנות עמדות הגנה בגבול המושב ונמתחים גדרות תיל.
הצריף ששימש למגורים במחנה חרות מועבר למרכז המושב ומשמש מעתה כבית התרבות וכבית כנסת, ובחורף לבית אריזה.
משלוח פרות משובחות מגיע מהולנד ומחולק למשקי חברים.
1938
14 חברי ארגון "הדרום" מצטרפים לחרות, המושב מתרחב מזרחה.
נבנית בריכת מים נוספת המשמשת גם כעמדת תצפית והגנה.
מתגלים מוקשים בדרך המקשרת את המושב לתל מונד. נבנה הגשר מעל נחל חרות ונסלל כביש הכניסה למושב תוך עימות עם ערביי הסביבה.
מקציבים סכום מיוחד לקניית רדיו שישמש את חברי המושב ויוצב בצריף התרבות.
גניבה ראשונה של פרה בחרות ובגוש תל מונד. העקבות מובילים לטירה, המשטרה הבריטית חוששת להמשיך בחיפוש.
1939
מלחמת העולם השנייה פורצת. שיווק פרי ההדר לאנגליה נפסק, את הפרי קוטפים ומשליכים לבורות. נרכש צריף ממשפחה שעברה לבית קבע אשר ישמש מעתה כמועדון לנוער.
סביב צריף מועדון הנוער מוקמים מתקני ספורט וניטעים עצי נוי.
1940
שני חברי מושב אליהו כהן ומשה קורצמן מתגייסים לצבא הבריטי ונופלים בשבי הגרמני ביון.
המצב הכלכלי קשה, מצב הרוח מדוכדך עקב ניצחונות הצבא הגרמני והאיטלקי המתקדמים בצפון אפריקה, ושמועות ודאגות על מצב יהדות אירופה.
ענף גידול ורדים מתפתח בכפר.
1941
עשרה מחברי המושב מתגייסים לצבא הבריטי, חלקם משרתים בהגנת הארץ וחלקם במצריים ובמדבר המערבי. נערכים אימוני נשק ע"י ארגון ההגנה למקרה של פלישת צבאות גרמנים לארץ ומוכנות תוכניות חרום.
1942
צבא בעלות הברית מנצח בקרבות המדבר המערבי, המוני שבויים איטלקים מובאים לארץ, מוקם מחנה שבויים בסמוך למושב ונוצר שם הווי מיוחד, מחנה זה משמש גם בסיס אספקה לצבא הבריטי. צרכי הצבא גורמים לפיתוח מהיר של החקלאות והמצב הכלכלי משתפר.
1944
נבנים בניני הצרכניה, מחסן תערובת, ובית קרור לאיסום תפוחי אדמה.
אוספים נשק ומטמינים אותו בסליקים ליום פקודה.
מגיעים למושב "פליטי מאוריציוס" (פליטי שואה שכניסתם לא הותרה ע"י הבריטים ושהו מספר שנים בגלות מאוריציוס), המושב קולט ומסתיר עריקים יהודים מצבא אנדרס (פולין החופשית) אשר רוצים להישאר בארץ.
1945
מלחמת העולם השנייה מסתיימת, השבויים חוזרים הביתה. המגוייסים לצבא הבריטי משתחררים ושבים לשקם את משקיהם. השמועות על השואה מתממשות, אין כמעט בית ומשפחה במושב שקרוביה לא נשמדו בשואה.
מגיפת דבר העופות פורצת, כל העופות בכפר מושמדים.
1946
המושב מתחיל בארגון הביטחון והערכות לעימות עם ערביי הארץ. איסוף נשק ואימונים תחת אפם של הבריטים. חיפושים ועוצר בישובי הסביבה ע"י הצבא הבריטי במטרה לגלות מחבואי נשק (סליקים). פטרולים אנגלים עוברים במושב.
בנות מהמושב עובדות במפעל הנשק הסודי החבוי בפאתי פרדס זיו-הוא "מכון סלע".
חתונה ראשונה של בת המושב-שולמית ויסובטי נערכת בחצר גן הילדים.
1947
ערב הכרזת האו"מ על חלוקת הארץ, מתח ותכונה לקראת מלחמה.
קבוצה של כ- 30 ילדים, ניצולי שואה מרומניה מגיעה למושב ונקלטת בבתי חברים.
1948
מלחמת העצמאות.
צפריר כרמלי נופל בקרב הקסטל.
איתן הר נשר נופל בקרב ליד עתלית.
בצלאל רפופורט נופל בקרב בית עפא בנגב.
אברהם אריאלי נופל בקרב בכפר יעבץ.
המושב מתבצר, גדרות ועמדות סביב המושב. בני המושב לוחמים בחזיתות השונות.
בני הנוער נוטלים חלק במשימות הביטחון.
1949
המלחמה מסתיימת, קו גבול המדינה שהיה קו העמדות במזרח המושב מתרחק, טירה הכפר העוין הופך להיות חלק מהמדינה, מיסקי כפר פורעים - נמחק. שטח המושב שהיה עד אז כ-1500 דונם גדל לכדי 3850 דונם.
1950
המושב מתרחב בשטח ובמספר חבריו. 20 משפחות של עולים חדשים ניצולי שואה ועולים ממצרים מצטרפים למושב. עד המעבר לבתיהם החדשים הם שוכנים באוהלים ופחונים המוצבים במרכז הכפר. הצרכנייה עוברת למבנה קבע.
שלג כבד מכסה את חרות ואת כל האזור. ילדי מעברות מתארחים במושב בעקבות השטפונות.
שטחי השלחין גדלים, נוספים גידולי ירקות אשר יש להם ביקוש רב עקב הגידול באוכלוסיית הארץ בעקבות העלייה. נבנים לולים ומבני משק חדשים. נבנה מוסך משותף שמרכז בתוכו טרקטורים וכלים לעיבוד השטחים שנוספו.
1951
נבנה בית אריזה מרכזי במרכז המושב במקום בתי האריזה הקטנים שהיו פזורים בפרדסים. חברי ההרחבה עוברים לבתים בנחלותיהם. המושב מגדל גידולי פלחה בדרום הארץ על מנת להבטיח גרעיני חיטה ושעורה כאספקה לענף הרפת הלול המתפתח.
צנע וקיצוב בארץ - מצרכי יסוד ובגדים מתחלקים על פי נקודות מוקצבות.
1952
נבנה מועדון הנוער שנושא את שם הבנים שנפלו במלחמה, ונשתלת חורשה סביב המועדון. הנוער מתגייס לעבודות אשר תמורתן נתרמת למועדון החדש.
1953
חברי ובני המושב מתגייסים לעזרה והדרכה במושבי עולים.
1953-1954
נטיעה רחבת ידיים של פרדסים בשטחי החברים, וגידול רב בכל ענפי המשק. מקרי גנבות רבים - בעיקר של פרות על ידי מסתננים הבאים מעבר לגבול.
1955
חוגגים חצי יובל לקיום המושב.
1956
מתרבים מקרי ההסתננות מעבר לגבול לגנבות ופיגועים, וגוררים בעקבותיהם את פעולות התגמול ומבצע סיני.
גדעון פיק נופל בקרב קלקיליה.
רוני פישביין נופל בקרב המיתלה במבצע סיני.
1957
נבנה בית העם, הצגות הקולנוע שנדדו עד אז ברחבי המושב (בקיץ על קירות מחסן האספקה ומועדון הנוער, בחורף בתוך המחסן והמועדון) עוברות לבית הקבע.
בית העם מאכלס מעתה את כל חברי המושב לאירועים וחגים.
מחסן האספקה משודרג ועובר למקומו החדש, נבנה סילו לאיסום גרעינים.
אריזת פרי ההדר עוברת לבתי אריזה אזורים וחדישים יותר.
תקופת "הסקר-בקר", חילוקי דעות קשים ואסיפות סוערות על רקע מחירי תערובת בענף הלול.
1958
בעקבות הצעת "תנועת המושבים" לחקיקת "חוק המושבים" בכנסת-התנגדות נמרצת מצד חברי מושב חרות.
1958 -63
התפתחות משקית רבת הקף, מושב חרות הוא מגדל ההדרים הגדול ביותר כמושב, שטחי ירקות נרחבים ובעיקר עגבניות סתיו, אין דונם אדמה שומם.
במשקים מחליפים הטרקטורים את בהמות העבודה, אין עוד צורך במוסך מרכזי.
מבנה המוסך הופך לסככה מרכזית למיון עגבניות.
המושב רוכש כ 120 דונם פרדסים נושאי פרי מחברת "מטעי ארץ ישראל" בתל- מונד על מנת לאפשר לחברי ההרחבה הכנסה מיידית מפרדסים מניבים. הקרקע עוברת לרשות הקק"ל.
1964
גדי אדלר נופל בעת שרותו.
1967
מלחמת ששת הימים.
אליעזר רגב נופל בקרב בירושלים.
1968-70
התפתחות גדולה בענף הלול, מוקמות סככות רבות לגידול פטמים ותרנגולי הודו לבשר ולרבייה. המושב נכנס לשותפות במשחטת "הוד-חפר".
המושב רוכש 54 דונם אדמה פרטית –"אדמת לוויתן" להרחבת משבצת הקרקע. האדמה עוברת לרשות הקק"ל.
ענף הרפת מתחסל, המחלבה הופכת למחסן.
1971
נפתלי לוין נופל בעת מילוי תפקידו.
זאב עופר נופל בפעילות מבצעית בשמי סיני.
1973
מלחמת יום הכיפורים. רוב הגברים מגויסים, את המשקים מחזיקות בעיקר החברות.
מחסור בידיים עובדות, בני נוער מבתי ספר בסביבה מתנדבים לקטיף עגבניות.
1976
מוקמת בריכת השחייה.
ענף הדגרת אפרוחים ומשקי רבייה מתחסל, במבנה שנותר ריק מקימים את "בית החבר" ובית כנסת שעד אז נדד במבנים רבים במושב.
1977
יוסי יפה נופל בעת מילוי תפקידו.
1980
מתחילים בגידול פרחים ליצוא, שדות המושב מתמלאים בחממות מכוסות יריעות פלסטיק.
1981
חוגגים יובל. מקימים את הבמה והאמפיתיאטרון.
1987
בשדות המושב מתגלה "סליק" מימי השלטון הבריטי.
1992
מחליטים על הקמת שכונת בנים, כל משק במושב זכאי למגרש בשכונה.
1997 - 98
הגרלת המגרשים בשכונה בנוכחות עו"ד האגודה ציפי לבני.
בניית בתים ראשונים ואכלוס השכונה.
1999
בית ספר "הדר השרון" הכולל חטיבה צעירה מוקם על אדמת המושב.
מוקמת "ועדה מוניציפאלית" משותפת לאגודה החקלאית ולמתיישבי השכונה החדשה.
2000
עם תוספת התושבים בשכונה החדשה עולה גם מספר ילדי הגן ומוקם גן נוסף לילדי 4-5.
2002
בחירות ראשונות לועד המקומי.
אתר המזבלה נסגר ועליו מוקם אתר "גן הגבעה".
מחליטים על תוספת של 25 יחידות נוספות לשכונה.
2003
בית החבר משופץ ומשודרג ומוקמת בו פינת הנצחה לבנים שנפלו.
2005
פיתוח במושב הותיק, סלילת מדרכות וחידוש כבישים.
נקבעים שמות לרחובות המושב.
התחלת אכלוס השכונה החדשה.
2006
רן כוכבא נופל בקרב במלחמת לבנון השניה.
2007
תוספת של תושבים חדשים מביאה איתה הקמת גן שלישי לבני 4-5.
בחירות לקדנציה השנייה של הועד המקומי.
2008-2009
המושב הותיק מתחבר לביוב מרכזי.
מסתיימות עבודות הפיתוח (מדרכות תאורה וכבישים) בכל המושב.
רשתות המים מופרדות למי שתייה ומים לחקלאות.
2010
ענף הלול מצטמצם. מחסן התערובת נסגר.
80 שנה לחרות. פעילות ענפה לשנה מיוחדת זו.