הצגת הקולנוע

פעם בחודש מוצג בבית העם סרט קולנוע הערב מוצג הסרט שהכניסה לילדים מתחת לגיל שמונה עשרה אסור בהחלט בפקודתו של מנהל בית הספר דוד גלבוע אשר ציין מראש שהוא בכבודו ובעצמו יעמוד בדלת הכניסה ויפקח על כניסת הצופים.

הסרט ששמו "דיטה בת אדם" הוא נועז שאין כדוגמתו וממש שערורייה להציגו רואים בו בחטף של שנייה את צללית השחקנית שיוצאת ערומה כביום היוולדה ממי הנהר הצוננים לאחר שטבלה בו להנאתה.

את בית העם סיימו לבנות לפני חודשים אחדים, המבנה חדיש ביותר בכל האזור דמה בכל חידושיו לבית קולנוע אפילו בכיסאותיו.

לפני חנוכת בית העם היה נהוג להקרין כל שבועיים במוצ"ש ברחבה שבין הצרכנייה והמזכירות, שם הסרט ושעת ההקרנה ציינו על גבי לוח המודעות במחלבה והצרכנייה, המקרין שהיה חבר הכפר נחום כהן פרס סדין לבן על צידה האחורי של המשאית.

כל חברי הכפר מצעיר עד מבוגר דשדשו רגלם בחול הטובעני נושאים כסא, שרפרף או איזה ארגז ישן (בוקסה) כדי שיהיה להם היכן לשבת.

ללא כל סדרן סידרו את המושבים בשורות ישרות חיכו בסבלנות לתחילת ההקרנה אשר כרגיל הייתה מתאחרת כיוון שהסרט היה קרוע וצריך היה להדביקו מחדש לפעמים שכחו לשלוח את התרגום שהיה מגיע באריזה נפרדת או ששלחו סרט אחר לגמרי מזה שפורסם.

עד תחילת ההקרנה ניצלו את הזמן לפגישת ידידים שתקופה ארוכה לא התראו, חיילים שהגיעו לשבת נפגשו לאחר תקופה ארוכה, גם עקרות הבית החליפו בינן מרשמים וכמובן רכילות טרייה מהתנור.

זה היה גם מקום מפגש לכלבים שהתלוו לחברים, לא פעם פרצה תגרה בין הכלבים בזמן שהקהל ישב וצפה בסרט כה מתוח היה מהעלילה שהדבר כלל לא הזיז לו שהכלבים רצו ונבחו בקולי קולות, אך מדי פעם כשהכלבים הגזימו והחלו לקפץ על הצופים היו עוצרים את ההקרנה עד יעבור זעם.

פעם ברחה פרה מאחת הרפתות השכנות והחלה לרוץ בין היושבים הכלבים הוסיפו לחגיגה ברדיפות אחריה ונביחות עזות. הפעם הדבר גרם לבהלה רבתי בין הצופים שהחלו להימלט לכל עבר לקול צהלת הילדים שצפו במתרחש.

בימי החורף נערכה ההקרנה בתוך מחסן התערובת, המגיע ראשון טפס את המקום הטוב ביותר במרומי ערמת השקים.

בין שקי התערובת היו מצויים שקים שהכילו חרובים נהוג היה להוסיפם לתערובת הפרות האמינו שהפרות יניבו חלב עשיר יותר ומתוק, כמובן שהחברה היו מנתרים על גבי השקים כדי למצוא את האוצר, אך בדרך כלל עובדי המחסן שראו את הנולד הטמינו אותם עמוק בין שאר השקים שהחבלנים הקטנים לא ימצאו אותם.

גדעון ועזרא שעבדו תקופת מה במחסן התערובת גילו למיכה ולי בסודי סודות היכן הטמינו את האוצר בעוד שאר הילדים ממשיכים לחפש במרץ אנחנו התבודדנו בצד נהנים מהמתוק המתוק הזה.

קטע מספרה של רותי גל לבית פיק