על חרות מוסדות ועדות ביטחון עסקים הודעות שרותים לזכרם צור קשר

הרחבת המושב

רעיון המושב קסם לרבים בשנות השלושים, הבעיה הייתה רק שלא נמצאו אדמות ותקציבים ליישב את כל הנרשמים.
ארגון "חרות יהודה" מנה כ200 חברים אבל להתיישבות בפועל הגיעו רק 80 השאר עברו לגרעיני התיישבות אחרים והצטרפו לכפר אז"ר לירקונה או שפרשו כאשר לא היה נראה להם כי יגיעו אי פעם אל הנחלה.

בשנת 1938 הצטרפו למושב חרות 14 חברי גרעין "לדרום" שבסיסם היה במושבה רעננה ונשאו פניהם להתיישבות בדרום הארץ-ועל כך שמם.

הם התנחלו במזרח המושב, ושנים רבות לא הבנו כילדים מדוע השמש שצריכה לעלות במזרח עולה דווקא ראשונה "לדרומצ"יקס".

לאחר קום המדינה התרחב המושב בעוד 20 משפחות. היו אלו עולים חדשים אשר זה לא מכבר הגיעו ארצה. עד אשר יבנו בתיהם נבנה עבורם מחנה של אוהלים ופחונים במרכז המושב. ורצה הגורל ובאותה שנה היה החורף המושלג ביותר בישראל ומראה השלג היה יפה אבל לא הקל עליהם את חבלי הקליטה. בתיהם נבנו כחגורה ממערב והם עברו אליהם והתחילו בפיתוח משקם. לרבים מהם לא היה את הידע בעבודה חקלאית או שהיו מבוגרים מדי להתחיל בפרק חדש וקשה ועזבו את המושב. במקום העוזבים באו בני מושב מהדור השני.

המושב מונה כיום 114 יחידות משקיות כאשר לכל יחידה 30 דונם.

במשך השנים רכש המושב בכספו אדמות פרטיות. נרכשו 120 דונם מפרדסי זיו וזאת על מנת לאפשר לחברי ההרחבה פרדסים מניבי פרי. הפרדסים הללו נמצאים בשטח שיפוט של המועצה המקומית תל-מונד.
נרכשו גם אדמות במערב המושב כ-50 דונם על מנת לאפשר את הרחבת גידול שטחי הירקות. יש לציין כי אדמות אלו היו בבעלות פרטית והמושב העביר אותן לידי הקרן הקיימת והמנהל.

הוקמה שכונת בנים במערב המושב אשר בה מתגוררים רבים מצאצאי המייסדים, הם אינם בעלי נחלות אלא תושבים.

כיום נבנית עוד שכונה נוספת כ20 יחידות אשר נמכרות לאנשי חוץ.

כך שפני המושב, מחברה בעלת אופי ואינטרס כלכלי אחיד אנו הופכים לקהילה בעלת מטרות שונות. אם השילוב הזה יצליח? לעתיד פתרונים.

אסא ברטוב - פורסם באתר מרכז התיעוד